יהדות, תניא, חסידות, מאמרי תורה קבלה ומדע וטבע, חדשות בעדכון חי 24 שעות, גלריית תמונות מרחבי תבל


  
אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים. בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לו תְשׁוּעָה: תֵּצֵא רוּחו יָשֻׁב לְאַדְמָתו: שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ: אָמַרְתְּ לה' אֲדנָי אָתָּה, . אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְהוָה אֱלוהֵינוּ נַזְכִּיר.
תמונות - טבע, חלל, עולם,תורת הרבי מליובאוויטשפניני התניאשיר תפילה, כתב יואל ויינרתמונות המשפחה שלימשלים ופתגמים עממיסיפורים יפים ביהדותחדר מדע וטבעאינדקס יהדותתמונות וסרטונים הרביזמני כניסת השבתהרב מנחם ברודרוצים לדעת? סקרתמונות מרהיבות מהחלל,ארכיון חדשותמוזיקה חסידיתיצירת קשר לאתרחזרה לעמוד בית
חדשות בעדכון ישיר 24 שעות


אוהבים נושא? לחצו על בחירתכם לפתיחה וקריאת המאמר

עד 130, היא נולדה במאה ה-19 וגם היום, עמוק בתוך המאה ה-21, עדיין נהנית מכוסית וודקה וממשחק שש-בש. אנטיסה קוויצ'בה, תושבת גיאורגיה היא ככל הנראה האישה המבוגרת ביותר בעולם. אם יכירו אנשי ספר השיאים של גינס בתעודת הלידה שלה, היא תעקוף את המחזיקה הנוכחית בשיא
תאריך: 12.07.2010 18:34

צבא ארה"ב - מערכת השליטה בקרן הלייזר תאפשר הרכשת מטרה, תוך מעקב והצבעה על נקודה מסוימת במטרה. בד בבד, תקבל המערכת קרן לייזר ממכשיר ה-HEL TD, תעצב אותה מחדש, תיישר ותמקד אותה במטרה. המערכת כוללת מראות, מעבדים וסנסורים אופטיים מהירים ביותר.
תאריך: 12.07.2010 18:28

אסטרונומים זיהו 20 שמשות חדשות בסביבתנו הגלקטית, לרבות הכוכבים ה-23 ו-24 בקרבתם לשמש. כשהם מתווספים לשמונה מערכות שמש שגילה אותו צוות ועוד ששה שהתגלו בידי קבוצות אחרות מאז שנת 2000, גדלה האוכלוסיה הידועה של כוכבים ברדיוס של 33 שנות אור מכדור הארץ (10 פרסק
תאריך: 12.07.2010 18:26

רה"מ, בנימין נתניהו: מי יסיר את הסכנה האיראנית? או אנחנו או אף אחד
תאריך: 12.07.2010 18:23

תמונות מרהיבות קרחונים ענקיים ועוד- עולם קפוא ומרהיב לכל עין, מנפלאות הבורא
תאריך: 06.06.2010 20:23

ים המלח - ישראל: המקום הנמוך בעולם יתמודד בשנתיים הקרובות על התואר אל מול 27 אתרים נוספים, בהם נהר האמזונס, איי גלפאגוס, הגרנד קניון והאיים המלדיביים
תאריך: 06.06.2010 20:02

סרטון מרהיב במיוחד, הסרטון משולב בפילוסופי'ה יהודית מהמקורות התורניים ושל חז"ל,,, פלאי הבריאה - והחי יתן אל ליבו מהמם... נפלאות הטבע
תאריך: 28.05.2010 19:09

מצגת תמונות מרהיבה - הצצה נדירה אל עולמם של ילדים משבטים נידחים בעולם
תאריך: 24.05.2010 20:42

דו"ח של הקרן העולמית לשימור הטבע מציין כי במרכז בורנאו מתגלים מדי חודש מינים חדשים של בעלי חיים וצמחים, אולם כריתת יערות הגשם מעמידה את עתידם בסכנה
תאריך: 24.05.2010 20:38

מה שלא ידעתם על טנק המרכבה 4 : המרכבה סימן 4 הוא כיום אחד הטנקים המתקדמים ביותר בעולם. הטנק, המיוצר באופן שוטף עבור חיל השריון, עתיר טכנולוגיה וכישורים מבצעיים שכבר עברו טבילת אש מבצעית. קליטתו לוותה בחבלי הילדות במערך המבצעי ובמערך האחזקה. עם זאת שית
תאריך: 24.05.2010 20:36

חסידות מבוארת לכולם- בלחיצה אחת ההבנה להנאתכם
שיחת קודש של רבי מנחם מענדל שניאורסון מליובאוויטש זכר צדיק לברכה ראש השנה
צעקת הלב היהודי הבעל שם טוב מביא משל על משמעותה של תקיעת שופר בראש השנה. בן מלך גלה לזמן ממושך מארמון המלוכה, וכאשר שב אחרי שנים, פרוע ולבוש קרעים, אין איש מכיר בו את הנסיך האובד. כשרואה הבן את אביו, הוא פורץ בזעקה מעומק ליבו: "אבא, אבא, הצילני!". המלך מזהה את קולו של בנו וזעקתו נוגעת עד עמקי נפשו, והוא ממהר להשיבו אליו. כך גם נשמות ישראל גלו מעל שולחן אביהם, ירדו מתחת כיסא הכבוד, הוכנסו לגוף גשמי והתגשמו בעוונות. בראש השנה כמהה הנפש היהודית לשוב אל ה', ואז היא זועקת מעומק הלב, צעקה פנימית: "אבא, אבינו שבשמים, הצילנו !". זו משמעותה של תקיעת השופר – צעקת הלב של הנשמה היהודית.
פייסבוק הורדה לאתרכם לבחירתכם

       

תמונות רבי מנחם מענדל שניאורסון הרבי מליובאוויטש זצ"ל - מעל 100 תמונות מאתרי חב"ד שונים מרחבי תבל, בנוסף קישור ובו ניתן לשמוע את הרבי שר בקולו עם קהל חסידיו בבית מדרשו 770 בניו-יורק
     
 

 

 

 

הרבי  מנגן

קישור

http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playcat&id=1

הרבי מליובאוויטש והאדמור הריי"צ משחקים במשחק המלכים המיוחס לשלמה המלך בליל הניתל, לילה בו אסור ללמוד תורה, הערב, (הלילה שלפני ה-25 בדצמבר) חל "ליל ניתל" (או לפי גירסאות אחרות "ליל ניטל") בו על פי המנהג, לא לומדים תורה, כדי שלא להוסיף חיות ל'קליפות'.

קטעי וידאוו הרבי

http://www.chabad770.org/contents.asp?aid=14318

הרבי והנשיא שז

ביקורו של ראש עיריית ניו יורק רוברט ווגנר אצל הרבי. ראש העיר הגיע לפגישה מלווה ביועצים והפגישה נערכה בשנת תשכ''ד בחדרו של הרבי 

 

הגדל תמונה
הרבי
הגדל תמונה
מעמד ה'חנוכה לייו' הדלקת חנוכיות עולמית
הגדל תמונה
הרבי בתהלוכת ל"ג בעומר ממול 770
הגדל תמונה
הרבנית חנה נ"ע אמו של הרבי
הגדל תמונה
הרבי מחלק מטבעות לצדקה ביציאה מרכבו
הגדל תמונה
יחידות עם הרבי
הגדל תמונה
בתהלוכת ל"ג בעומר
הגדל תמונה
בתהלוכת ל"ג בעומר
הגדל תמונה
ביציאה מ-770
הגדל תמונה
הרבי בתפילה, תמונה מהשנים הראשונות לנשיאות
הגדל תמונה
בפתח 770
הגדל תמונה
הרבי - התמונה הידועה
הגדל תמונה
שוטר ממשטרת ניו יורק מקבל דולר לצדקה (צילום: אלי יונה)
הגדל תמונה
בתהלוכת ל"ג בעומר
הגדל תמונה
ביחידות כללית
הגדל תמונה
הרב ירוסלבסקי, האחראי על הכנסת האורחים בחצר הרבי, מקבל מאכל עבור האורחים
הגדל תמונה
בכניסה למקום קבורת חמיו - האוהל
הגדל תמונה
מעודד את השירה
הגדל תמונה
מתפלל בבית החיים בשנים הראשונות לנשיאותו
הגדל תמונה
ברכבו, בשנים הראשונות
הגדל תמונה
אומר תהילים
הגדל תמונה
ביציאה מ-770, בידו, שקית המכלה את מכתבי הפונים בבקשת ברכה ועצה
הגדל תמונה
סוכות
הגדל תמונה
קידוש לבנה (צילום: אלי יונה)
הגדל תמונה
בבית המדרש - תמונה נדירה מהשנים הראשונות
הגדל תמונה
הרבי
הגדל תמונה
מעודד את השירה בסיום התפילה
הגדל תמונה
הרבי
הגדל תמונה
עם החסידים
הגדל תמונה
ברוב שירה וזמרה
הגדל תמונה
יחידות כללית (צילום: אלי יונה)
הגדל תמונה
נגש לפני העמוד, ביום יארצייט (צילום: אלי יונה)
הגדל תמונה
נטילת ידים להתוועדות
הגדל תמונה
עם החסידים בשנים הראשונות
הגדל תמונה
אריאל שרון אצל הרבי
הגדל תמונה
התוועדות
הגדל תמונה
עם ילדי צבאות השם
הגדל תמונה
הרבי
הגדל תמונה
בחלוקת עוגה (לקח) לפני יום כיפור
הגדל תמונה
תפלה
הגדל תמונה
"מים שלנו" בערב חג הפסח
הגדל תמונה
ביציאה מבנין ספריית חב"ד
הגדל תמונה
תהלוכת ל"ג בעומר
הגדל תמונה
הרבי
הגדל תמונה
בתהלוכת ל"ג בעומר
הגדל תמונה
תפילת שחרית
הגדל תמונה
הגדל תמונה
אמירת תחנון (צילום: אלי יונה)
הגדל תמונה
בפורים לאחר קריאת המגילה
הגדל תמונה
בתהלוכת ל"ג בעומר - מימין, המנחה הנודע הרב הכט ז"ל
הגדל תמונה
בתוועדות בשנים הראשונות
הגדל תמונה
הרבי
הגדל תמונה
עם ילדי ישראל
הגדל תמונה
הרבי של כולם

האדמו 

האוהל של שני אורות  

הציון הקדוש של שני מאורי העולם

אדמו"ר הרייצ האדמו"ר הקודם

 והרבי מלויבטוויש רבי מנחם מענדל שניאורסון

 שני מאורי החסידות וזכר צדיקים וקדושים לברכה לחיי העוה"ב

 

מידיי שנה מ ג' תמווז עולים לציונו לאוהל הילולת אלפי מאמיניו ואלפי קהל חסידיו

 ליום הילולה הקדש

 

השלוחים הצדיקים שנרצחו על קידשו השם - מקומם עם צדיקים
  

וידאו

לפניכם לקט סרטי וידאו על הרבי מליובאוויטש: אח"מים ואישי ציבור בביקור אצל הרבי • קטעים נדירים מתחילת נשיאותו • קטעים מחלוקת דולרים • וגם סרט מרגש על שלוחי הרבי ועוד

קישור למבחר סרטונים מעוררי עניין

http://www.yehudim.org.il/contents.asp?aid=14318

הרבי על 'הרבי'

מה הרבי אומר על תפקידו של "רבי"?

הגדל תמונה

להלן, קטעים מיחידות שנערכה לקבוצת סטדנטים אצל הרבי לפני כארבעים שנה. הדברים תורגמו ועובדו באופן חופשי מאנגלית.

שאלה: מה היה תפקידו של הבעל-שם-טוב ומהו מקומו בשיטת החסידות?

תשובה: נבין זאת באמצעות משל ממבנה מערכת אספקת החשמל בימינו. המערכת מורכבת מתחנת כח המצויה, בדרך כלל, במרחק מהעיר, ממנה נמשכים כבלים אל המקומות הזקוקים לזרם החשמל. אולם כדי שזרם החשמל יביא תועלת יש צורך בהסטת המתג הנכון. יש למצוא אותו ולהפעיל אותו ואז ממלא הזרם את תפקידו.

מצב דומה קיים במישור הרוחני. בכל יהודי טמונים כוחות רוחניים, אלא שכדי שהכוחות הללו יבואו לידי ביטוי וימלאו את תפקידם, יש לגלות את ה"מתג" הנכון המפעיל את אותם כוחות רוחניים.

זו היתה משימתו של הבעל-שם-טוב. הוא ידע למצוא אצל כל יהודי את ה"מתג" המתאים ובאמצעותו לעורר את כוחותיו. הוא נסך בעם היהודי בטחון ואמונה ועל-ידי כך, חרף המצב הקשה שבו עמדו היהודים, הרים את רוחם בצורה קיצונית; מהרמה הנמוכה ביותר אל העליונה ביותר, זאת בעיקר על-ידי שהחדיר בכל אחד רגשי שמחה.

דבר זה מלמד אותנו, שבפעילותינו בנוגע למצבנו האישי, בנוגע למצבם של הילדים ושל כל הסביבה, לא נוכל להסתפק בכוחותינו הגלויים. יש לעורר את הכוחות הרוחניים החבויים, המצויים בליבו של כל יהודי, ודבר זה יוכל להעשות כשנגלה את ה"מתג" הנכון.

כך גם לגבי ההשפעה על הזולת: כשרוצים לרומם אותו לדרגה גבוהה יותר באמצעים רגילים, יש להשקיע יגיעה רבה והתאמצות גדולה; ואילו כשמגלים ומעוררים את ה"נקודה" שבו, את היימתג" - או אז כל השאר נעשה מאליו.

שאלה: מהו תפקידו של הרבי?

תשובה: כמוסבר לעיל, לגלות אצל כל יהודי את ה"מתג", את ה"נקודה", ולעורר אותה.

 

 

אדמו

http://yvyv12.meme.co.il/#

 

אדמור הרייצ צייר יואל ויינר

 

 

 

הרבי מליובאוויטש, צייר יואל ויינר מנהל האתר

 

לחצולחצו

לחצולחצו

הגדל תמונה
הגדל תמונה
מחלק מטבעות ליצדקה לילדים
הגדל תמונה
עם הרב שמלה מנהל בית חב"ד מעלה אדומים
הגדל תמונה
הגדל תמונה
מחלק כוס של ברכה
הגדל תמונה
מעודד את הקהל בהתוועדות
הגדל תמונה
בפורים עם המגילה
הגדל תמונה
הגדל תמונה
הגדל תמונה
מניח כתר על ספר התורה
הגדל תמונה
עם הרב מרדכי אליהו הרשל"צ
הגדל תמונה
יוצא מבית מדרשו

תמונות הרבי מליובאוויש בצעירותו
הגדל תמונה
הגדל תמונה
כשהיה ילד תמונה נדירה
הגדל תמונה
בחתונתו תחת החופה
הגדל תמונה
מיוחדת
הגדל תמונה
הגדל תמונה
הגדל תמונה
הגדל תמונה
הגדל תמונה
עם חותנו הרבי הקודם של חסידות חב"ד

הגדל תמונה

הגדל תמונה

ביום ג' בתמוז חל יום ההילולא של הרבי מליובאוויטש. ביום זה נוהגים חסידיו ומקושריו על-פי המנהגים שקבע הרבי ליום ההילולא של חמיו הרבי הקודם נ"ע.
ג' בתמוז הינו יום ההילולא של הוד כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא מנחם-מענדל זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע (תשנ"ד), דור שביעי לנשיאי חב"ד, ומנוחתו כבוד בניו-יורק, ארצות-הברית, על-יד ציון כ"ק חמיו אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע.

את מנהגי יום ההילולא הנהיג הרבי לקראת יום ההילולא הראשון של חמיו, הרבי הקודם, רבי יוסף יצחק זי"ע, שהסתלק בי' בשבט תשי"א. המהנגים הללו פורסמו לקראת יום זה בשנת תשי"א.

רבני חב"ד יצאו בקול קורא לאמץ את המנהגים הללו ביחס ליום ההילולא של הרבי החל בג' בתמוז.

תמצית המנהגים:

  • ביום ב' בתמוז לפני השקיעה מדליקים נר-נשמה.
  • ביום ג' בתמוז בבוקר, אחרי התפילה, עולים לציונו הקדוש של הרבי, כותבים 'פדיון-נפש' וקוראים אותו על ציונו.
  • מי שאינו יכול לעלות לציון, יניח את 'פדיון הנפש' באחד מספריו של הרבי, ולאחר מכן ישגרו באמצעות פקס או בידי שליח לבית חב"ד שבאוהל הציון כדי לקראותו על הציון הקדוש
    (מספר הפקס': (001-718-7234444) או לשלוח
    באימייל.
  • נותנים תוספת צדקה למוסדותיו של הרבי.
  • לומדים פרקים ממאמר החסידות האחרון שמסר, 'ואתה תצווה', וכן פרקי משנה שמתחילים באותיות שמו הקדוש.
  • כמו-כן מקיימים התוועדות חסידית.
סדר יום ההילולא:

(ציוני ההערות מתחילים במספר 19 מאחר והמאמר נלקח מתוך חוברת "התקשרות" המכילה מנהגים גם לימים קודמים)

נר נשמה

ערב יום ההילולא (ב' בתמוז), לפני השקיעה (ביום חול, או במוצ"ש לאחר 'הבדלה'), מדליקים (בכל בית) נר שידלק כל המעת-לעת. אם אפשר בקל – נר של שעווה19.

תפילה ערבית, ושאר תפילות היממה

יבחרו וירימו מי שיתפלל לפני התיבה ביום ההילולא, ונכון לחלק שיתפלל אחד ערבית, שני – שחרית, שלישי – מנחה, כדי לזכות בזה מספר יותר גדול של אנ"ש.בשעת התפילות ידלקו חמישה נרות.אחר התפילה (ובבוקר – אחר אמירת תהילים) ילמוד (יסיים) המתפלל לפני התיבה פרק כ"ד דכלים ופרק ז' דמקוואות. אחר-כך יאמר המשנה "ר' חנניא בן עקשיא... ויאדיר". בלחש – איזה שורות בתניא20, קדיש דרבנן.אחר תפילת ערבית – יחזרו חלק מהמאמר האחרון המוגה שזכינו לו, ד"ה ואתה תצווה תשמ"א (קונטרס פורים-קטן תשנ"ב, שחילקו כ"ק אדמו"ר בו ביום בידו הקדושה לכל אחד ואחד מהנאספים21), בעל-פה. ואם אין מי שיחזור בעל-פה – ילמדוהו בפנים. וכן אחר תפילת שחרית. ולסיימו אחר תפילת מנחה.

בבוקר - קודם התפילה

בבוקר יום ג' בתמוז קודם התפילה – פרק תניא22. וכן לאחר תפילת מנחה23.בבוקר קודם התפילה – ירים כל אחד24 תרומה להעניינים השייכים לנשיאנו, בעד עצמו ובעד כל אחד מבני ביתו שיחיו,  וכן קודם תפילת מנחה.

אחרי תפילת שחרית - כתיבת 'פדיון-נפש' ועלייה לציון הקדוש

לאחר תפילת שחרית – [יכתוב ו]יקרא כל אחד פ"נ25 (הנשואים – כמובן בחגירת אבנט). אלו שזכו להיכנס ליחידות, או על-כל-פנים לראות את פני כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו – יצייר עצמו, בעת קריאת הפ"נ, כאילו עומד לפניו. להניח הפ"נ אחר-כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של כ"ק אדמו"ר. ולשלחו (אם באפשרי – בו ביום) על מנת לקראותו על הציון שלו (מס' הפקס שליד הציון: 001-718-7234444).

לימוד משניות

במשך המעת-לעת – ללמוד פרקי המשניות של אותיות השם26.

במשך המעת-לעת

  • במשך המעת-לעת (יממת ג' בתמוז) – לעשות "התוועדויות פעילות ומתוך אהבת-ישראל"27, ולהתחזק בכל ענייני לימוד התורה נגלה וחסידות, חיזוק התורה והיהדות והפצת המעיינות, ובמיוחד באהבת-ישראל ואחדות-ישראל, כפי שהורנו, החל מההתוועדות הראשונה דקבלת הנשיאות28, ועד ההתוועדות האחרונה לעת-עתה בש"פ ויקהל תשנ"ב – "גילוי האחדות הכללית בהבריאה ובבני-ישראל"29.
  • לקבוע שעה במשך המעת-לעת – לבאר לבני ביתו שי' אודות כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ועבודתו אשר עבד בה כל ימי חייו, ואשר גם עתה, כיוון "שגם בזה העולם המעשה אשתכח יתיר"30 – בוודאי שהוא מנהיג את העולם כולו, ואנ"ש בפרט, ומעורר רחמים רבים וכו', כמו שהיה עד עתה, ואדרבה, ביתר שאת וביתר עוז31. ולכן, גם השפעותיו לכל השייכים אליו מתעלות יותר ויותר. וכדי שיתקבלו בפנימיות, צריכים גם ה'כלים' של השייכים אליו להיות מזוככים יותר32.
  • במשך המעת-לעת – לבקר (אלו הראויים לזה) בבתי-הכנסת ובבתי-המדרש אשר בעיר, לחזור שם מימרא או פתגם מתורתו של כ"ק אדמו"ר, לבאר אודות אהבת כל ישראל שלו, להודיע ולהסביר תקנתו33 על-דבר לימוד הרמב"ם לכל אחד ואחת (שלושה פרקים ליום, פרק אחד ליום או ספר המצוות), ועל-דבר מבצעי המצוות הכלליים שלו: מבצע אהבת-ישראל, חינוך, תורה, תפילין, מזוזה, צדקה, בית מלא ספרים – יבנה וחכמיה, נרות שבת קודש ויום-טוב, כשרות האכילה ושתייה וטהרת-המשפחה, ואחדות כל בני-ישראל בכתיבת ספרי-התורה הכלליים34; לעורר את בני-נח בדבר קיום שבע מצוות שלהם35; ועד המבצע האחרון והעיקרי – 'עמדו הכן כולכם'36, לפרסם בכל מקום את הנבואה ש"לאלתר לגאולה" וש"תיכף ומיד ממש 'הנה זה (משיח) בא'"37, וההשתדלות האחרונה של כל אחד ואחת מישראל להביא את המשיח על-ידי לימוד התורה בענייני מלך המשיח ובענייני הגאולה38, כדי להתחיל "לחיות" בענייני משיח וגאולה39; ואף "שישו ושמחו בשמחת הגאולה"40.
  • אם באפשרי, לעשות כל הנ"ל מתוך התוועדות.
  • במשך המעת-לעת – לבקר (המוכשרים לזה) במקום כינוסי הנוער החרדי – ולהשתדל, ככל האפשרי בדרכי שלום, גם במקום כינוסי הנוער שלעת-עתה אינו חרדי – ולבאר להם איך שחיבה יתירה נודעת להם תמיד מאת כ"ק אדמו"ר, לבאר להם את אשר תבע מהם והתקווה והביטחון אשר בטח בהם, אשר סוף-סוף ימלאו את תפקידם בהחזקת היהדות והפצת התורה בכל המרץ החום והחיות שהם מסגולות הנוער.
מובן אשר, בהתאם לתנאי המקום, בכל אתר ואתר, ימשיכו בכל הנ"ל בימים אשר אחרי יום ההילולא, ובפרט ביום השבת-קודש שלאחריו.ויהי-רצון, שתיכף ומיד41 ממש, עוד לפני ג' בתמוז, יחיש הוי' ביאת גואלנו, מהרה יגלה42, והקיצו ורננו שוכני עפר, ונשיאנו, הוא כ"ק אדמו"ר, בעל ההילולא, בתוכם ובראשם, ישמיענו נפלאות וינהלנו בדרך העולה בית א-ל.וכפי שסיים כ"ק אדמו"ר את מאמר-החסידות הראשון שלו43: "ונזכה להתראות עם הרבי פה למטה, נשמה בגוף ולמטה מעשרה טפחים44, והוא יגאלנו".ביקור ב'אוהל'"שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, שקודם ההליכה על ציון ואוהל – נוהגים שאין אוכלים, אבל שותים"45.מהנהגות הרבי ב'אוהל'46:נוסע לאוהל בנעלי בד (דתשעה-באב ויום-הכיפורים).לפני שנכנס לאוהל, מקיש (שתי דפיקות בכל דלת) על שתי הדלתות, הדלת השנייה מהכניסה, והדלת שבחדר האוהל [חדר הפ"נים, שאינו קיים כיום] – כנוטל רשות הכניסה47.מיד כשנכנס, מתחיל באמירת ה'מענה לשון'. כשמגיע ל"הריני מדליק הלאמפף"48, מדליק נר.אחרי הדלקת הנר, ממשיך ב'מענה לשון', עד לפני מזמור "לדוד אליך", ששם נכתב לקרוא את הפ"נ, ואחרי-כן מתחיל לקרוא את הפ"נים וכו'. פתקים בודדים (בעיקר מאלה שבהם היה כתוב על העדרו של מישהו. רק אחדים מאלה החזיר להיכלו) קורע ומניח על הציון הק', והורה לשורפם על אתר, ורובם ככולם מכניס בחזרה לשקית. את הקרעים היו שומרים ושורפים בערב-פסח. לאחר תשל"ח חלו שינויים בעניין זה.באם נשאר נייר חלק מסביב לכתב הפ"נ, קורעו ומפרידו מהפ"נ49, ורק אחר-כך משליך הפ"נ באוהל.לאחר סיום קריאת הפ"נים, המשיך באמירת 'מענה לשון' עד מזמור קיט, ודילג עד ה'יהי רצון' שמתחיל תיכף אחרי ה'זוהר' שם, וסיים עד אחרי 'אנא בכוח'.לפני צאתו, מקיף (פעם אחת) את האוהל50.לפני צאתו נעצר, נכנס שוב לחדרו שבתוך האוהל (החדר הקטן שבו עומד וקורא את הפ"נים), והמשיך לומר 'מענה לשון' עד ה'יהי רצון' האחרון. ואחרי-כן יוצא – לא מאותו פתח שדרכו נכנס, אלא מהפתח הפנימי. כן היה נוהג תמיד שלא לצאת דרך פתח הכניסה51.לפני היציאה, נעמד בפתח היציאה החוצה, ואומר את ה"יהי רצון" שבסוף ה'מענה לשון'.עד שנת תשכ"ה, לפני כניסתו לרכב, ניגש לציון הרבנית שטערנא-שרה ע"ה. משנת תשכ"ה, כשיצא מן האוהל, הלך לפני-כן לציון אימו הרבנית חנה ע"ה. משנת תשל"א, הביט גם על ציון הרבנית נחמה-דינה ע"ה, ומאז תשמ"ח גם על ציון הרבנית חיה-מושקא ע"ה. כל זה – לדקות ספורות.לפני הכניסה למכונית, תולש עשבים ג' פעמים, וזורקם לאחוריו52.מעולם לא ראינו את הרבי מניח אבן על הציון, או על קברים אחרים53.בנסיעתו חזרה, ממשיך באמירת ה'מענה לשון', עד גמירא. אם היה פנאי, היה אומר את ה'קרבנות' שלפני תפילת מנחה. בשנת האבל תשמ"ח-ט אמר גם את פרקי המשניות של אבל (פכ"ד דכלים ופ"ז דמקוואות). אחרי כ"ב בשבט תשמ"ט, אם נותר פנאי, היה לומד גם את שיעור הרמב"ם היומי.* במידת האפשר יש להשתדל לקרוא את הפ"נ "בין שני הציוני קודש, אצל מקום רגליהם הקדושים"54.הנחיות לכוהנים:הרבי ציווה לבנות מחיצה בת עשרה טפחים סביב ציון כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע.לא הרשה לבנות גג מעל הציון, וגם הורה לכהנים שלא ישלחו יד על הציון, וגם שלא יניחו בעצמם שם את הפ"נ.

בכל פעם שהולכים ל'אוהל' נהג הרבי לעורר, שעל הכוהנים להיזהר מאוד בכניסתם וביציאתם, שלא יעברו בתוך ארבע אמות של קבר. ולכן נהגו אנ"ש והתמימים להקיף את הכוהנים, בתור מחיצה בין הכוהנים והקברים55.

-----------
19) "ראשי-תיבות: 'הקיצו ורננו שוכני עפר'" (מהמכתב שצויין בהערה 7). למעשה, נר של שעוות-דבורים טהורה אינו דולק יפה (מוציא הרבה גאזים וכבה מהרה, מלבד באבוקת-הבדלה הפתוחה לאוויר), ונרות ה'שעווה' המצויים בשוק מעורבים בהרבה 'סטיארין'. ולכאורה די שיהיה הרוב שעווה לקיום המנהג כראוי.
20) י"א שהרבי אמר את התיבות "ונפש השנית בישראל היא חלק אלוקה ממעל ממש", מנהגי-מלך ס"ע 32.21) ספר-המאמרים - מלוקט חלק ו עמ' קכט.22) על-פי אג"ק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"א עמ' שצ - ללמוד אגרת-הקודש סימן ז"ך.23) על-פי הנפוץ בין אנ"ש ביו"ד שבט – ללמוד את הביאור לאגה"ק האמורה.24) "נתינת הצדקה (בקשר עם יו"ד שבט וכיו"ב) – הוא שייך גם לנשים, ואדרבה (מצד כמה טעמים) להן דבר הצדקה שייך יותר" (ספר-המנהגים עמ' 85). מובן שיש לשתף גם את הטף (ומכספם) בזה, וכן בשאר ההנהגות, שגם נשים וטף שייכים בקיומן.25) נוהגים לכתוב את הפ"נ על נייר חלק דווקא. מקפידים לכתוב דווקא באם טבלו באותו היום במקווה (באם לא טבל - יכתוב ע"י אחר). כותבים בחגירת אבנט (ונוטלים ידיים לפני-כן). כשכותב אדם פ"נ על עצמו, כותבים "עלי", "עלינו", ואלו כשכותב עבור אחרים הלשון הוא "עבור..." (הרה"ח רי"ל שי' גרונר)."בנוגע לנוסח הפדיון... אילו יישר חילי, הייתי מבטל הנוסח שכותבים "ממקור הרחמים כו' [-והחסדים האמיתיים] ע"ד מכניסי רחמים כמבואר בתשובת מהרי"ב ז"ל", כי: א) "ע"ד... ז"ל" הוא ביאור ההיתר על נתינת פדיון לרבי (שלכאורה ה"ז עניין של ממוצע) ובמילא אי"ז נוגע ושייך לנוסח הפדיון שעניינו בקשת רחמים... ולא ביאור ההיתר על זה. ב) ובנוגע להנוסח 'ממקור הרחמים' - אין צורך ליתן לרבי 'כתובת' מהיכן לעורר רחמים... ואולי רצונו לעורר רחמים ממדריגה נעלית יותר..."כ"ק מו"ח אדמו"ר [וכן הרבי עצמו - ראה 'אוצר מנהגי חב"ד' אלול-תשרי עמ' תג-תד, ובכ"מ] היה אמנם כותב נוסח זה, אבל זוהי הנהגה שלו, ואין זה ראיה שגם אנו... צריכים לכתוב כן..." (משיחת ליל ב' אייר תש"י ס"ד, 'תורת-מנחם – התוועדויות' תש"י עמ' 39. וראה בי"מ גיליון 22 עמ' 23).ראה באג"ק אדמו"ר מהורש"ב ח"א עמ' קנד: "לדעתי אחשוב אשר פ"נ על קברי הצדיקים בעניינים רוחניים בעבודה, איננו צריכים לכתוב החסרונות שמוצא בנפשו, כי אם לבקש שיתתקן... הפרט ההוא באופן כך וכך, ולא לכתוב כמו שהוא עתה בחסרונו..." עיי"ש. כ"ק אדמו"ר מהר"ש, בשובו מהאוהל, ביאר זאת פעם לבני-ביתו (מבוא לקונטרס ומעין עמ' 55), בכך שברוחניות נראה כל דבר, גם החסרון, כאילו הוא חי ממש.כשאי-אפשר כלל לכתוב פ"נ, ידוע המעשה מהמשפיע הרה"ח ר' מ"מ פוטערפאס ע"ה שנעצר בחודש טבת תש"ז, והיה נתון בחקירות קשות וכו' עד ערב ל"ג בעומר, ובאותו יום הגיע 'לשבת' בכלא. רק אז יכול היה לחשוב על מצבו, ורצה לשלוח פ"נ לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, אך הדבר היה בלתי-אפשרי. ונזכר בדברי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לפני צאתו מרוסיה בשמח"ת תרפ"ח [לא מצאתי הלשון ברשימת השיחה הנדפסת] "כשתחשבו עליי, אחשוב אני עליכם" ואז 'שלח' אליו פ"נ במחשבה. לאחר חודש וחצי הגיע לזוגתו (שכבר היתה אז בצרפת) מכתב מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ  מתאריך י"ז אייר, ובו אישור "המברק נתקבל". בני המשפחה תמהו איך ייתכן ששלח מברק ממאסרו. לאחר שנים רבות, כשיצא והגיע לרבי לי"ט כסלו תשכ"ד ביקש מממזכירו של הרבי הריי"ץ (בשנת תש"ז) לבדוק אם יש מברק ממנו בארכיון, ולא מצא, ונזכר שבאותו יום הכתיב לו אדמו"ר מהוריי"צ את המכתב – ונזכר ב'משלוח' הפ"נ (מפי נכדו הרה"ח ר' יוסף-יצחק שי' ליברוב).26) כגון הפרקים דלהלן: מ - ברכות פ"א; נ - שבת פכ"א; ח - חלה פ"א; ם - סוטה פ"ח; מ - אבות פ"א; ע - פסחים פ"י; נ - ידים פ"ב; ד - סנהדרין פ"ג; ל - סוכה פ"ד.27) מברק לי' בשבט תשנ"ב – ספר-השיחות תשנ"ב ח"ב עמ' 535.28) ליקוטי-שיחות כרך ב עמ' 499. וראה גם מכתבו של הרבי נשיא דורנו מיום השלושים להסתלקות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ - אג"ק ח"ג ס"ע רמד: "...כי המשכת כל רוחניות אינה אלא על-ידי אהבה רבה. נקווה איפוא כי על ידי זה שנעמוד כולנו בהתקרבות ואהבה רבה אמיתית נמשיך אלינו כוח להוציא לפועל כל אותם העניינים אשר רצונו של כ"ק מו"ח אדמו"ר שייצאו לפועל טוב על ידינו".29) ספר-השיחות תשנ"ב ח"ב עמ' 440. וראה בשיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון תנש"א, אודות חשיבות העניין בהבאת הגאולה. ובשיחת י"ג ניסן תשכ"ו (שיחות-קדש, ס"ע 331-יד) סיפר כ"ק הרבי נשיא דורנו בשם כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ על מענה כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק, כשהכניס עצמו לסכנת-נפשות בעומדו בתוקף נגד הממשלה באסיפה הידועה, ושאל אותו אחד הגדולים הייתכן, איך מעמיד עצמו בסכנה, ואפילו אם לא חשב על עצמו, היה עליו לחשוב אודות החסידים וכלל ישראל, וענה (תוכן המענה, מתורגם): "כאשר חסידים יפעלו ביחד, הם יעברו זאת... כשחסידים מתאחדים, הם עוברים זאת, שוברים את החושך כפול ומכופל של הגלות... על-ידי האחדות של החסידים... שמבטלת את כל הגזירות וכל העניינים, ופורצת כל הגדרים, ומורידה עד כאן למטה את 'ואמת הוי' לעולם'".30) תניא, איגרת-הקודש, ביאור לסי' ז"ך.31) 'תורת-מנחם – התוועדויות' תש"י עמ' 16, עיי"ש.32) ליקוטי-שיחות כרך יב עמ' 146.33) ליקוטי-שיחות כרך כז עמ' 229, 'התוועדויות' תשד"מ ח"ג עמ' 1622, ובכ"מ.34) ליקוטי-שיחות כרך כ עמ' 579 ,428 ובמקומות רבים.35) ליקוטי-שיחות כרך כו עמ' 132, חידושים וביאורים בש"ס חלק ב סי' ח.36) ספר-השיחות תשנ"ב ח"א עמ' 122. וראה שם עמ' 257. וידועה הפנייה: "עשו כל אשר ביכולתכם - עניינים שהם באופן דאורות דתוהו, אבל, בכלים דתיקון" (ספר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 474); "על-ידי שהוא מסביר את עניינו של משיח, כמבואר בתורה שבכתב ובתורה שבעל-פה, באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו, כולל במיוחד – על-ידי לימוד ענייני משיח וגאולה" (ספר-השיחות תשנ"ב ח"א עמ' 112).37) ספר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 792, ספר-השיחות תשנ"ב ח"א עמ' 26.38) ‘התוועדויות’ תנש"א ח"ג עמ' 164.39) ספר-השיחות תנש"א ח"ב ס"ע 691 (היינו במוחין ומדות ועד למחשבה דיבור ומעשה המתאימים לזמן הגאולה, עיי"ש. וזה כולל, כלשון הרמב"ם בסוף ס' היד, העדר "קנאה ותחרות" ו"לא יהיה עסק... אלא לדעת את ה' בלבד").40) ליקוטי-שיחות כרך כ עמ' 384.41) ראה ספר-השיחות תשנ"ב עמ' 341, 376.42) רמב"ם ספ"ג מהל' פרה אדומה, ליקוטי-שיחות כרך כח עמ' 131 ואילך. התגלות מציאותו, בתור מלך המשיח, וכתוצאה והסתעפות ממנה – גילוי פעולותיו (ספר-השיחות תשנ"ב ח"א עמ' 131).43) ספר-המאמרים – מלוקט ח"א עמ' י. וראה 'תורת-מנחם – התוועדויות' תש"י עמ' 201.44) ראה ליקוטי-שיחות ח"ב עמ' 518.45) ספר-המנהגים עמ' 96. אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ו עמ' רפב. והכוונה שמקפידים לשתות (ולא רק שאין נמנעים מכך. וכבר העירו מליקוטי-דיבורים עמ' 1354).46) נמסרו ע"י חברי המזכירות: הרה"ח ר' יהודה שי' קרינסקי (שהסיע את הרבי לאוהל ברוב הפעמים מאז תשח"י), והרה"ח ר' בנימין שי' קליין (שהסיע את הרבי לפעמים) מתוך 'כפר חב"ד', גיליון 648 עמ' 16. הוספות ותיקונים מתוך 'מנהגי מלך' עמ' 35, בשילוב הערותיו של הרה"ח רי"ל שי' גרונר (שליווה את הרבי לאוהל בתמידות משנת תש"י עד תשח"י, ומאז ואילך בכל ערב ר"ה, ובאקראי בפעמים מסויימות) מתוך 'התקשרות' גיליון שיג עמ' 18. בכמה מן ההנהגות אולי יש גם משום הוראה לרבים.47) הטעם, מפי זקני אנ"ש, כדי "להמשיך את הרבי" אל הנכנס.48) עמ' 4.49) רבים חושבים שזהו כדי שלא לזרוק את שאריות הנייר באוהל, אך הרה"ח רי"ל שי' גרונר מסביר מפני שאין זה לכבוד למסור לרבי דף ריק.50) ראה בעניין הקפת הקברים במגן-אברהם, באר-היטב וכף-החיים סו"ס תקפא.51) ראה גשר-החיים ח"א עמ' קלא שיש נוהגין בהלוויה לחזור בדרך אחרת אם אפשר, עיי"ש.52) ראה טושו"ע יו"ד סי' שעו ס"ד, ואו"ח סו"ס תקמ"ז, ונו"כ. אולם שם איתא שעושים זאת אחר הקבורה.53) ודלא כנהוג. מקור המנהג בדרשות מהר"ש [רבנו שלום מנוישטט, רבו של מהרי"ל, אבי מנהגי אשכנז] הובא בא"ר סי' רכד ס"ק ז, בשע"ת שם ועוד, וטעמו שם "משום כבוד המת, להראותו שהיה על קברו". בשנים האחרונות, עמד הרבי במרחק-מה מן הקברים של הרבניות.54) כך סיפר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע ברשימתו (בי"מ גיליון 22 עמ' 26) על מנהג אביו כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע באוהל הצמח-צדק והמהר"ש בליובאוויטש.

55) 'ימי בראשית' עמ' 235. ושם מציינים למכתב, שנדפס באג"ק ח"ג עמ' שמב: "היה לי קורת רוח מזה שניהל כהנים חסידים אל הציון [ובהערת המו"ל: בעשותם מחיצה בין הכהנים ובין הקברים], אשר על-ידי שזיכה את האחרים ודאי שגדול זכותו". בשנים האחרונות ניתן להשיג ע"י האוהל מיתקן מיוחד האמור להיות 'מחיצה' לכל כהן בנפרד.


 
 

 
פארק אתרים | מפת האתר | דווח על הפרה | ממשק ניהול